כאבים בחזה הם אחד מהסימפטומים הרפואיים הנפוצים ביותר שדורשים התייחסות מיוחדת וזוהי אחת הסיבות הנפוצות ביותר לפנייה לבית חולים. מכיוון שכאבים בחזה עלולים להצביע על מחלת לב, מרבית האנשים נוטים שלא לזלזל בכך והם מעדיפים לבלות זמן רב בחדר המיון מאשר להישאר בבית ולהצטער על כך.
ישנן הרבה סיבות שגורמות לכאבים בחזה, החל מכאבים מסיבות נפשיות כגון התקפי חרדה, דרך הפרעות במערכת העיכול וכאבי שרירים ושלד ועד למחלת ריאות ומחלות לב.
מהי תעוקת חזה ואיך היא נוצרת?
תעוקת חזה – ובשמה המדעי – אנגינה פקטוריס /Angina Pectoris , היא בעצם תסמונת שמאפייניה הבולטים הם כמובן כאבים ולחץ בחזה ומתווספת אליהם גם אי נוחות. לפעמים יקרינו הכאבים גם לזרועות הידיים, לכתפיים וללסת ולעיתים קרובות עלולים להופיע גם קוצר נשימה והזעה מוגברת.
הגורם העיקרי לתסמונת אנגינה פקטוריס הוא מחלת לב כלילית. מדובר בהיצרות העורקים הכליליים שמובילים את הדם המחומצן לשריר הלב, דבר שנגרם בעקבות טרשת עורקים. טרשת עורקים היא מצב שבו שוקעים חומרים שומניים ודלקתיים לדפנות העורקים וכך נוצר רובד טרשתי שגורם להיצרות ולחסימת העורקים מה שמקשה על הדם לזרום דרכם ולהתפזר באיברי הגוף השונים ובניהם גם הלב.
הגורמים העיקריים למחלת לב כלילית ולטרשת העורקים הם חוסר בפעילות גופנית, עישון ולחץ דם גבוה, עודף משקל, סכרת וכולסטרול גבוה. היסטוריה משפחתית של מחלות לב עלולה אף היא להוות גורם סיכון.
אבחון תעוקת חזה
קיימים שני סוגים עיקריים של תעוקות חזה: תעוקת חזה יציבה שמופיעה בדרך כלל בעקבות מאמץ גופני ותעוקת חזה בלתי יציבה, שמופיעה בלי קשר לפעילות גופנית. הסימפטומים של שני הסוגים הם דומים ולכן מומלץ בכל מקרה לפנות לרופא. הרופא יפנה לביצוע בדיקות שונות שעל פיהם הוא יחליט אם מדובר בתעוקת חזה וכיצד לטפל בזה.
הבדיקות הבסיסיות לאבחון של אנגינה פקטוריס הן: בדיקה גופנית, ספירת דם, בדיקת דם לבדיקת תפקודי הכבד ותפקודי הכליות, בדיקת אק"ג, צילום החזה ומדידת לחץ הדם.
בכל מקרה, לפני שניגשים לקבלת טיפול תרופתי מונע, יש לעצור את הגורם לתעוקת החזה שזה אומר בעצם, לשנות את אורח החיים שלפיו הייתה ההתנהלות עד עכשיו ולאחר מכן לגשת לטיפול על פי המלצת רופא.
תעוקת חזה אחרי צנתור
למעשה הצנתור הוא הטיפול המוכר ביותר למחלות לב. בצנתור מחדירים לעורקים בלון בקוטר של פחות ממילימטר וכאשר מנפחים אותו הוא דוחק לדפנות העורקים את החומרים הטרשתיים שגרמו להיצרות וכשנפתחת החסימה והדם יכול להמשיך לזרום כרגיל, מוציאים את הבלון. לאחרונה, מבוצע תהליך זה כשלב מקדים להשתלה של תומכן – סטנט.
הסטנט הוא מין צינור רשת מתכתי המצופה בתרופה. הוא תומך בעורקים החסומים, פותח אותם ומפחית את תעוקת החזה על ידי חידוש זרימת הדם והגברה של אספקת החמצן והדם לשריר הלב.
במידה ולאחר הצנתור עדיין מופיעים תסמינים של תעוקת חזה, יש לשקול טיפול באמצעים אחרים כגון:
- טיפול תרופתי – קיימות תרופות שמיועדות להרחבת העורקים הכליליים. פעמים רבות נטילתן אף מונעת את הצורך בטיפול פולשני כמו צנתור או ניתוח.
- ניתוח מעקפים – זהו ניתוח שבו יוצרים נתיב דם חדש באמצעות השתלת עורקים ממקומות אחרים בגוף המטופל.
- יש מצבים בהם הטיפולים הנ"ל לא מסייעים ויש צורך בטיפול אחר. ולכן קיים עוד סוג של טיפול שאינו פולשני, בו מזרימים ללב דם מהגפיים התחתונות באמצעות שרוולים מתנפחים, הם מגבירים את זרימת הדם ומעודדים צמיחה של כלי דם חדשים סביב לעורקים החסומים.
